הריבית תישאר בגובה ים המלח

לפני חמש שנים בדיוק, במאי 2013, עמדה ריבית בנק ישראל על 1.75 אחוז. ריבית הפריים באותו חודש, לפיה סוחרים הבנקים מול הצרכנים (בעיקר בגין מינוסים), ושלפיה מחושבות המשכנתאות, עמדה על 3.25 אחוז.

ריביות אלו נראות דמיוניות היום, כשריבית בנק ישראל עומדת על שפל חסר תקדים של 0.1 אחוז – שפל שהתחיל כבר לפני חודשים ארוכים, עם הכרזת בנק ישראל על כך בפברואר 2015. ריבית הפריים, בהתאם, עומדת מאז על 1.6 אחוז בלבד.

סביבת הריבית הנמוכה בישראל, שמושפעת מהרבה מאוד גורמים, תידלקה את שוק הנדל"ן, ויש לה חלק משמעותי בעליית מחירי הנדל"ן בחמש השנים האחרונות.

בשל האטרקיביות של המשכנתאות הצמודות לריבית הפריים, משקיעי נדל"ן רבים וזוגות צעירים החליטו שזה הזמן לקחת משכנתא ולרכוש דירה, ובעלי משכנתאות ותיקים אחרים, החליטו למחזר את המשכנתאות שלהם, שהיו צמודות לדולר או השקל, למשכנתאות עם אחוזים גדולים יותר של ריבית הפריים.

כל זה לא ממש השפיע על מדיניותה של נגידת הבנק, קרנית פלוג, לשמור על הריבית הנמוכה.

כיום, כבר מוטלות הגבלות על גובה אחוז הפריים במשכנתאות, וגם נגד המשקיעים מוטלים מסים כגון מס רכישה גבוה, שהדירו את רגליהם מהשוק, אך עדיין אחוז מחזיקי המשכנתאות הצמודות למדד הפריים הוא גבוה מאוד.

עלייה במדד הפריים, שכפוף לריבית בנק ישראל, עלולה לפגוע קשות ברבים ממחזיקי המשכנתאות האלה, שחלקם ממילא ממצים כבר כיום את קצה גבול יכולותיהם על מנת לשלם את המשכנתא החודשית.

עבור אנשים אלו, שלרוב נטלו משכנתאות גבוהות מאוד, אפילו עלייה מינורית בריבית הפריים, שמשמעותה בפועל היא מאות שקלים בחודש, עלולה להיות קריטית.

אני לא כלכלן ולא מכיר את כל הסיבות המשפיעות על סביבת הריבית, אך כאיש נדל"ן קשה לי להאמין שבנק ישראל יעלה את הריבית בעתיד הנראה לעין. מטרתו של הבנק היא לשמור על יציבות הבנקים, וכל עלייה בריבית תשפיע על יכולותיהם של נוטלי ריביות הפריים הרבים, להחזיר את הלוואותיהם.

כולם עוד זוכרים מה קרה ב-2008, כשנוטלי המשכנתאות לא יכלו להחזיר את הכסף שנטלו, והותירו את הבנקים הקורסים עם מיליוני דירות, שבניגוד להערכות המוקדמות, ערכן רק הלך וירד.

בנק ליהמן ברדרס היה הראשון שקרס, והיה רק סמן ראשון לנפילתם של בנקים רבים אחרים. לא אלאה בסיבות הרבות הנוספות למשבר הכלכלי, שהשפיע על כל העולם, אך העובדות מדברות שהוא עוד ניכר היטב בראשם של מקבלי ההחלטות, ובהם נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, וכנראה גם בנגיד שיגיע אחריה.

גם מחירי הנדל"ן, שהתייצבו זמנית בשל צעדי הממשלה, והירידה הדרמתית במספר נוטלי המשכנתאות ורוכשי הדירות, מצביעים שלמרות סביבת הריבית הנמוכה הנוכחית, אין לה יותר השפעה על מחירי הדירות, ושההתערבות הממשלתית, עם תוכנית מחיר למשתכן והצעדים שנקטה נגד המשקיעים, עבדה, לפחות זמנית.

עובדה זו מחזקת עוד יותר את המוטיבציה של בנק ישראל לשמור על סביבת הריבית הנמוכה, שמעודדת השקעות ותורמת לצמיחה בישראל.

לפני מספר חודשים, כשהבנק המרכזי בארצות הברית החליט על עלייה, אם כי קלה מאוד, בריבית, אך עם אופק להעלאות ריבית נוספות, היה חשש בקרב נוטלי משכנתאות ולווים אחרים, שהדבר יוביל לעלייה גם בריבית של בנק ישראל (כמדינה ה-51 של ארה"ב). אלא שגם חשש זה התגלה כחשש שווא, והבנק הישראלי התמיד בשמירתו על הריבית הנמוכה בתולדותיו.

הכלכלה הישראלית נראית איתנה, הצמיחה סבירה וגם שוק הנדל"ן התמתן מעט. לכן, להערכתי, רק שינוי דרמתי במצב, שבמזרח התיכון צריך לקחת גם אותו בחשבון, ישנה את סביבת הריבית בישראל בעתיד הנראה לעין. עד אז, עדיין השקעות בנדל"ן, בארץ ובעולם עדיפות בהרבה מחיסכון בבנק, שהתשואה עליו, במצב הנוכחי, היא אפסית.

הכותב הוא יבגני גליקמן - יזם הנדל"ן ומנכ"ל המכללה המקוונת "נדל"ן בקליק"